אם אתם משתמשים במכשיר אידוי עבור הקנאביס שלך, ייתכן ואתם זורקים אותו מיד אחרי השימוש. מה שאתם עלולים לא לדעת הוא כי עדיין יש קנבינואידים שנותרו בעשב הזה. הנה כמה דרכים שהן תוכלו לעשות בו שימוש: כחלופה בריאה יותר לעישון, יותר ויותר משתמשי קנאביס פונים לאידוי. מכשירי אידוי לעשבים יבשים שנועדו למילוי ישיר של קנאביס. כדי לשחרר את ה- THC מהצמח, מכשירי אידוי אלה צריכים להיות מחוממים בטווח של 157-197 מעלות צלזיוס. זה יוצר "היי" חזק ומטשטש יותר עם פחות סיכונים בריאותיים. התוצר הוא נטו אדים עם קנבינואידים וטרפנים. אידוי העשבים יותיר אותם בגוון חום, מה שיגרום לו להראות כאילו הוא סחוט ולא ניתן יותר להשתמש בו. הרושם הזה הוביל משתמשים רבים של קאנביס לזרוק את הפרח אחרי תהליך אידוי.
אל תבזבזו את הקנאביס שלכם
זה יהיה בזבוז של החומר, כי, למעשה, עדיין קיים בו מעט חומר פעיל. אפילו ה-THC לא נעלם לחלוטין. אתם אכן מקבלים את רוב החומר הפעיל כאשר אתם מאדים, אבל עדיין חלק ממנו ישאר יחד עם שפע של קנבינואידים אחרים. כל זאת במידה והחומר לא הפך לחום כהה מאוד או שחור, במקרה זה ייתכן שהחומר חומם יותר מדי מכדי לעשות בו שימוש חוזר. אם אתם הולכים לזרוק אותו, לפחות תראו אם אתם יכולים לעשות ממנו קומפוסט. בכל מקרה, יש עוד הרבה הנאה שאתם יכולים להפיק מהעשב המשומש. עישון של קנאביס מאודה בג'וינט עשוי לתת לכם "היי" מתון, אבל זה בדרך כלל יתלווה בטעם מריר ולא מספק. ישנם שלושה דברים שניתן לעשות הרבה יותר מהנים ויכולים להביא מימד חדש לגמרי מבחינת תענוגות קולינריים.
אכילים – Edibles
מה שאנשים רבים לא מבינים על אידוי הוא שזה סוג של דקרבוקסילציה (תהליך של פליטת פחמן דו חמצני). זהו תהליך מפתח בהכנת אכילי-קנאביס. קנאביס חייב להיות מחומם כדי להפוך את חומצת הקנבינואידים THCA ל-THC פעיל, למשל. זה בדרך כלל תהליך שדורש מהחומר להיות זמן רב בתנור. לאחר מכן, המתכון שלכם עבור אכילי-קנאביס יהיה בדרך כלל כרוך בחמאה. אם אתם טבעוניים, אל תהססו להחליף כל אזכור של חמאה עם שמן קוקוס. באופן ברור, ככל שתשמרו יותר 'קנאביס שער אידוי' בצד, ככה אכילי-הקנאביס שלכם יהיו חזקים יותר. מכיוון שאתם מדלגים על התהליך ה"רגיל" של הפליטת הפחמן הדו-חמצני, אתם יכולים ישר להשרות את הקנאביס המאודה שלכם בחמאה. מחממים סיר על אש נמוכה עד מצב של כמעט רתיחה יחד עם החמאה (או שמן הקוקוס), כמות שווה של מים, והעשב המאודה. מכאן, תהליך ההשרייה בדרך כלל יעיל ביותר לאחר 2-4 שעות, אבל ניתן להשאיר על האש גם יותר זמן אם תרצו. רק לוודא שאתם בבישול ורק על סף רתיחה ולא ברתיחה עצמה. אם תגיעו לרתיחה זה יוריד משמעותית את העוצמה הקנבינואידית. כמו כן, קחו בחשבון שזה ייצור ריח חזק במטבח. כאשר אתם מסיימים את התסיסה (הבישול על סף רתיחה), תצטרכו לסנן את התערובת דרך מסננת רשת או גזה. זה יסיר את החלקים הגושיים יותר מן התערובת. במצב מושלם, אתם רוצים שישאר כמה שפחות חומר צמחי. השאירו את הקערה עם חמאת הקנאביס להתקרר, ולאחר מכן הניחו במקרר למשך הלילה. למחרת, שכבת חמאה קשיחה אמורה להיווצר על פני המים. אספו אותה והוסיפו לכל מתכון מתוק או מלוח שאתם יכולים לדמיין. זהו. תהנו מ"היי" חזק של 'אכילים' שעלול להמשך בין 4 ל-8 שעות.
קיורינג\יישון – Curing
אם תהליך יצירת האכילים נשמע מסובך מדי, זה אפשרי מבחינה טכנית לאכול את העשב המאודה כמו שהוא. עם זאת, יהיה לו טעם מריר והוא לא יספק "היי" חזק כמו שהשרייה של קנאביס לתוך מזון תתן. ייתכן שתוכלו להסוות את הטעם עם משהו כמו חמאת בוטנים או נוטלה. אפשר לפזר את החומר על מזון כמו עשב, או אפילו לטחון אותו עם פולי קפה עבור "סוטול" חזק על הבוקר. אם אתם רוצים להסיר את הטעם המר, ישנו תהליך קיורינג שיחסל את הריח והטעם המרירים. עם זאת, תהליך זה יכול להימשך כ-4 עד 7 ימים, כך שמומלץ לאגור 'קנאביס שעבר אידוי' עד שיש לכם כמה גרמים כדי שזה יהיה שווה את זה. תהליך הקיורינג מחייב אותך לעטוף את העשב המאודה בגזה בצורה של שקית תה גדולה. השאירו אותו שקוע במים. בדקו באופן קבוע כך שתוכלו להחליף מים עכורים בנקיים. לאחר 4-7 ימים, נקזו את המים ופזרו את העשב באופן שווה על פני מגש אפייה. חממו את התנור ל 90-95 מעלות צלזיוס. הניחו את מגש האפייה בפנים בזהירות וערבבו את העשב כל חצי שעה. לאחר שעתיים, העשב צריך להיות יבש ומוכן להוספה ישירה למזון או מתכון של אכילים, כעת ללא הטעם המר.
תמיסות – Tinctures
תמיסות הן גם שיטה פופולרית, ודיסקרטית של נטילת קנאביס. בקבוק טפטפת מאפשר לכם לצרוך שמן קנאביס מרוכז ממש מתחת ללשון שלכם. טפטפו 2-3 טיפות מתחת ללשון שלכם והמתינו במשך 30 שניות, תוך 20-25 דק׳, אתם אמורים להתחיל להרגיש אפקטים אשר יימשכו כמה שעות. בתהליך דומה לשיטת הקיורינג לעיל, גם אתם יכולים לעשות תמיסת קנאביס משלכם מן השאריות של העשב המאודה לכם. מצאו אלכוהול עם שיעור גבוה (לפחות 40 אחוז כמו בוודקה, אך ככל שיהיה גבוה יותר כך יותר טוב). השרו את העשב בתוכו. מדי פעם, נערו אותו בעדינות. ניתן להשאיר אותו לכמה שעות או כמה ימים. ככל שישאר שם יותר, כך התוצאה תיהיה יותר חזקה. לאחר כמה ימים (מקסימום), סננו את התערובת דרך גזה, מסננת, או כל רשת אחרת. שמרו בבקבוק כהה במקום קריר שקרני שמש לא מגיעים אליו. הטיפות הללו שתשימו מתחת ללשון יכולות להיות נפלאות בדיוק כמו ההשפעה של שמן מיצוי קנאביס ברמה גבוהה. בכל מקרה, תקבלו את היתרונות של הקנבינואידים שעדיין נוכחים בעשב המאודה שלכם. אחרי הכל, צריך למצות מהצמח הנפלא הזה כמה שיותר.
